חברים יקרים, שותפים ותומכים,
החודשים האחרונים שעברו עלינו בארץ לא היו פשוטים. תקופת בחירות אינטנסיבית, קולות משסעים ומפלגים מכל עבר, התלהמות גזענות ועוינות. אבל למרות זאת, אצלנו באג'יק, התעקשנו כמו תמיד לשמור על אי של שפיות במרחב משותף של רוח טובה ועשייה פורייה. המשכנו בעבודה האינטנסיבית בכל התחומים, בקידום בריאות, כלכלה ופיתוח חברתי, טיפוח מנהיגות צעירה, חינוך איכותי והתנדבות בחברה.
לצד אלה, המשכנו בבניית שותפות ערבית-יהודית, שותפות שהיא חלק משגרת יומנו. הרחבנו את פעילותנו בתחום חיים משותפים, הרחבנו את העשייה לאזורים ויישובים נוספים בארץ, ואף נבחרנו ע"י עיריית באר שבע להוביל מרכז מצוינות אזורי בנושא חיים משותפים.
משום כך, ועל רקע הקולות הצורמים מסביב, בחרנו להציג לכם הפעם כמה מה"זוגות" שלנו. יהודים וערבים שכבר שנים עובדים יחד כצוות. חלקם ניצבים בקדמת הבמה, בעשייה בשטח, עם המתנדבים והקהילה, וחלקם עושים את העבודה החשובה שמאחורי הקלעים. בכל המקרים הם ההוכחה שחיים משותפים לא רק אפשריים, אלא אף מעשירים ותורמים לטוב המשותף של כולנו.
כהרגלנו, אנו ממשיכים ולא מרפים מהמשימה שלנו לבניית חברה משותפת המושתתת על שוויון הזדמנויות וכבוד הדדי לכל, ומקווים שריחות האביב העומד בפתח יביאו אתם רגיעה וסובלנות הדדית.
בהזדמנות זו, קצת לפני שהחגים ורמדאן מגיעים, ברצוננו לאחל לכולכם פסח ופסחא שמחים ורמדאן כרים!
בברכה ,
מולי דור ח’יר אלבז
ואריאל דלומי
יו״ר הוועד המנהל מנכ"לים שותפים
רג'אא וערן
רג'אא, רכזת מרכז הידע ומנחת קבוצות
"בהיות השותפות הרעיון המרכזי בארגון נדרשת ממני תמיד הקשבה לאחרים על מנת להבין את הצרכים שלהם, ובו זמנית הקשבה לקול הפנימי שלי"
רג'אא
אני רג'אא גאנם דנף, משוררת ואמא לשתי בנות מדהימות נאי ושאם, ועובדת באג'יק מזה 5 שנים.
בהתחלה עבדתי כמנחת קבוצות בתכנית שנת קהילה ולפני שנתיים התחלתי לעבוד כרכזת מרכז הידע באג'יק לצד ההנחיה.
השותף שלי הוא ערן מנהל מרכז הידע. אני אחראית על כל החומרים הכתובים בשפה הערבית, כמו בניית תכניות, כתיבה וכל מה שקשור לידע ועבודת אג'יק בשפה הערבית. בשנים האחרונות עבדתי גם על איסוף חומרים במטרה ליצור ארכיון עבור תכניות חיים משותפים, בריאות וגיל הרך. את החומרים ערכתי באתר מרכז הידע הארגוני כדי לאפשר לכולם את הגישה והשימוש בהם.
כיום אני מנחה ארבע קבוצות בתכנית שנת קהילה בנגב ובמרכז, וכן מנהלת פרויקט חדש לכתיבה יצירתית בבתי ספר בנגב. במרכז הידע התחלתי גם לכתוב מודל לוגי לכלל הפרויקטים. ערן היה אחראי על המידע הזה ואני הייתי הכוח המבצע.
האתגרים בעבודה המשותפת עם ערן הם האתגרים הרגילים בכלל ובעבודה משותפת לערבים ויהודים: יחסי כוח, שפה ומגדר. לדעתי האתגרים הללו יכולים ללמד אותנו המון על העבודה בשותפות וגם על עצמנו.תוך כדי העבודה שלי הבנתי שעוד אין לנו באג'יק מודל קבוע לשותפות, ולכן אנחנו צריכים להשקיע וליצור קשרים על מנת שנכיר אחד את השני.
בהיות השותפות הרעיון המרכזי בארגון נדרשת ממני תמיד הקשבה לאחרים על מנת להבין את הצרכים שלהם, ובו זמנית הקשבה לקול הפנימי שלי. חשוב לשלב את השניים בכדי ליצור עבודה משותפת מוצלחת ומשפיעה יותר.
ערן, מנהל מרכז הידע הארגוני
"האתגר המתמיד הוא להבין את נקודת מבטו של האחר, ולמצוא יחד את הדרכים לתווך את הרעיונות אצלנו במרכז הידע ולכלל הארגון"
ערן
אני ערן, מנהל מרכז מרכז הידע הארגוני, תושב באר שבע ואב ל-4 ילדים. אני עובד באג'יק – מכון הנגב מזה 7 שנים. רג'אא דנף, שעובדת אתי, היא חברת צוות מרכז הידע ומנחת הבית של הארגון. אני מנהל את מרכז הידע ולרג'אא יש פרויקטים שהיא מובילה במרכז הידע: הקמה וריכוז של פרויקט כתיבה יוצרת בערבית; פיתוח יכולות הנחייה של רכזי התכניות באוהל המתנדבים; וליווי תהליכים של פיתוח חומרי הדרכה והנחייה בפרויקט מניעת תאונות ואחרים.
בין רג'אא לביני נוצר דיאלוג אישי מעשיר ומכבד. אנו משתפים ולומדים אחד מהשניה הרבה על השפה, הזהות, וההתמודדות האישית של כל אחד מאיתנו עם שאלות הזהות והמפגש. האתגר העיקרי הוא להצליח ולפנות זמן רב יותר ביומיום השוטף לשאלות המהות והעומק. נוסף לכך, האתגר המתמיד הוא להבין את נקודת מבטו של האחר, ולמצוא יחד את הדרכים לתווך את הרעיונות אצלנו במרכז הידע ולכלל הארגון.
השותפות שהיא לב הארגון חייבת להתקיים גם בתחום העבודה שמלווה את תהליכי הפיתוח השונים של הארגון. בדרך זו אנו יכולים לתת מענה שלם ומגוון לתהליכים של פיתוח תכניות חדשות והרחבת תכניות קיימות, פיתוח תכנים מותאמים והכשרה של צוות העובדים, ומעל הכל: עבודה דו-לשונית ויצירת אטמוספירה של התמודדות עם שאלות הזהות ויחסי הכוח.


עודד וואחיד
עודד, מנהל הדרכה ותוכן בארגון הנוער שביבת אג'יק
"אני לא מרגיש שהמפגש היהודי-ערבי מעלה אתגרים מיוחדים.. אני לומד מואחיד המון, ואני שמח על המפגש הזה"
עודד
קוראים לי עודד, אני גר במצפה רמון ועובד באג'יק כמעט שנתיים בתפקיד מנהל הדרכה ותוכן של ארגון הנוער שביבת אג'יק. השותף הגדול שלי הוא ואחיד – מקצוען וחבר אמיתי. ואחיד ואני נכנסנו לאג'יק בדיוק באותו יום. בהתחלה עבדנו כל היום ביחד. ממש ככה, בלי חלוקת אחריות, פשוט כל היום צמודים עושים ביחד את כל המשימות, מוודאים שעומדים בלחץ. לאט לאט העבודה הפכה למסודרת יותר, חילקנו ביננו תחומי אחריות ומשימות. בגדול ואחיד אחראי על הקשר עם הקהילה ועם השותפים, ואני אחראי על התוכן החינוכי.
אני חושב שאנחנו עובדים ממש טוב ביחד. אני לא מרגיש שהמפגש היהודי-ערבי מעלה אתגרים מיוחדים. אני לומד מואחיד המון, ואני שמח על המפגש הזה. אמנם בתחום שלנו נושא השותפות יהודית-ערבית פחות רלוונטי משום ששביבת אג'יק הוא ארגון נוער ערבי, וכל החברים בו הם ערבים, אבל אני חושב שהשותפות בין ואחיד לביני כן חשובה לארגון, כי אנחנו משלימים אחד את השני. ואחיד נטוע עמוק בתוך הקהילה, ואילו אני מגיע עם ניסיון רב בתחום של תנועות וארגוני נוער. לכן, בסופו של דבר, השותפות הזו ביננו, מקדמת את ארגון הנוער ששנינו מובילים.
ואחיד, מנהל ארגון הנוער שביבת אג'יק
"האתגרים העיקריים שעמדו בפנינו היו בתחילת הדרך, כשהיינו צריכים לשלב ולהתאים שתי תרבויות שונות שכל אחד מאיתנו מביא איתו"
וחיד
אני ואחיד אלסאנע, אבא לשלושה ילדים מרהט, בעל תואר ראשון בחינוך בלתי פורמאלי, וכרגע לומד הנחיית קבוצות. אני מנהל את ארגון הנוער מזה שנתיים ומאז שהגעתי לתפקיד אני עובד עם המנהל השותף שלי עודד. אני מתרכז בניהול הפעילות השוטפת, מול שותפים, מוסדות ורכזים, ועודד אחראי על ניהול כתיבת המערכים ותכניות הפעילות של שביבת אג'יק.
האתגרים העיקריים שעמדו בפנינו היו בתחילת הדרך, כשהיינו צריכים לשלב ולהתאים שתי תרבויות שונות שכל אחד מאיתנו מביא איתו. היינו צריכים להתאים את הרעיונות והנושאים שהעלינו וחשבנו עליהם לתרבות הערבית הבדואית. אתגר נוסף, אתו אנחנו עדיין מתמודדים, הוא הקושי להחדיר את עקרונות ארגון הנוער על מרכיביו לתוך החברה הערבית בנגב. העבודה בינינו מהתחלה הייתה מחולקת כך שכל אחד עוסק בצד החזק שלו, שכן אני מגיע מרקע ניהולי והובלת שותפיות, ועודד מגיע מתחום בניית התכניות ומערכי פעילות. שני התחומים בעצם משלימים אחד את שני ומפיקים מוצר מושלם. אני חושב שהזהות השונה של כל אחד מאתנו העצימה את הרצון של כל אחד להכיר וללמוד את זהות האחר. זה הביא בסופו של דבר לשיתוף פעולה ולחברות עמוקה מעבר לעבודה. אני חושב ששותפות זו יכולה לבנות עתיד טוב יותר במיוחד במסגרת ארגון הנוער שאנו מובילים, שביבת אג'יק.
איאד וליאורה
איאד, רואה החשבון של אג'יק
"העבודה המשותפת עוזרת להתגבר על משברים ופותחת בפנינו את האפשרות לחשוב על רעיונות ופתרונות מקוריים"
איאד
איאד אחמד יליד כפר עילבון בגליל, אבא להיבא, דימא ואחמד ומתגורר בבאר שבע משנת 1993. ב- 2006 הצטרפתי לאג'יק מכון-הנגב כמנהל כספים, שנה בה הארגון החל לגדול בצורה משמעותית, כאשר ד"ר יהודה פז היה היו"ר, וויויאן ואמאל היו מנהלות משותפות.
העבודה באג'יק הייתה מהלך משמעותי בקריירה שלי ובהתפתחותי כמומחה לתחום העמותות, וכן קרבה אותי לארגוני החברה האזרחית ולפעילות ציבורית בכלל.
אני סבור שכל העובדים של אג'יק הם השותפים שלי בעשייה, אבל העבודה הקבועה היא מול ליאורה בכל מה שקשור לנושאים הכספיים. אנו עובדים יחד קרוב ל- 12 שנה, בהתחלה אני הייתי מנהל הכספים והתקציבים וליאורה הייתה חשבת שכר, ובחמש השנים האחרונות ליאורה הפכה להיות מנהלת הכספים של הארגון, ואני רואה חשבון ויועץ מקצועי לעמותות. האתגר המשותף הגדול ביותר שעמד בפנינו היה בנוגע לתזרים, כיוון שכאשר הארגון גדל ואתו היקף העבודה, גם התקציבים גדלו בהתאם. בעבודה שלנו למקצועיות וליחסי אנוש יש משמעות רבה. יש הרבה לחץ ומתח, אולם העבודה המשותפת עוזרת להתגבר על משברים ופותחת בפנינו את האפשרות לחשוב על רעיונות ולהעביר מידע מקצועי ברור ומסודר להנהלת הארגון. אני רואה חשיבות רבה לשותפות שלנו מכיוון שמהיום הראשון נוצר קשר טוב וחיובי בינינו, ליאורה בעיניי בן אדם מאוד אמין, תרבותי, מקצועי ובעל רמת דיוק גדולה, כך שאנו משלימים אחד את השני בעבודה ומה שהכי חשוב זה ששנינו דומים בדברים רבים, ובעיקר בזה ששנינו לא סובלים עישון… 🙂
ליאורה, מנהלת הכספים של אג'יק
"לפני שהתחלתי לעבוד באג'יק, לפני 12 שנים, לא היה לי שום מפגש משמעותי עם מוסלמים או בדואים.. בשבילי זהו מפגש בינתרבותי מרחיב אופקים, שתורם לי המון ומעשיר את עולמי".
ליאורה
אני ליאורה, מנהלת הכספים של אג'יק. אני אמא לארבעה ילדים, במקור מקיבוץ גבעת ברנר, וכיום חברה בקהילת מגוון, קהילת הקיבוץ העירוני בשדרות. בעבר הייתי עובדת סוציאלית, אולם עברתי לתחום הנהלת החשבונות, ועובדת באג'יק מאז 2006. בסוף שנתי הראשונה באג'יק התחלתי לעבוד עם איאד שהיה מנהל הכספים של הארגון, ובהמשך החלפתי אותו והוא הפך להיות רואה החשבון החיצוני שלנו, כך שאנו עובדים יחד כבר קרוב ל-12 שנים.
איאד משמש גב מקצועי מאד משמעותי עבורי. מעבר להיותו איש מקצוע מעולה בעל ידע רחב ומעמיק, איאד הוא קודם כל בן אדם, שרואה את מי שעומד מולו ומתייחס לכל אחד באופן אישי. בכל מפגש סביב סוגיות מקצועיות הוא קודם כל מתעניין באדם מבחינה אישית, מביע דאגה ועניין, לכן הקשר בינינו איננו רק קשר עבודה, כפי שאולי אפשר היה לצפות מאנשי כספים. אנחנו קודם כל חברים שרואים אחד את השני, ומייחסים חשיבות רבה לפן האנושי, לצד הפן המקצועי.
מעולם לא הרגשתי אתגר מעצם המפגש הערבי-יהודי. בדר"כ איאד ואני חושבים באותה דרך ורואים את מורכבות המצב מכל צדדיו. לכן, אפילו בתקופות של הסלמה במצב הביטחוני, נשמרת החברות והקשר האישי, ומעולם לא הייתה לי הרגשה שאנחנו משני צדדים שונים של המתרס.
לפני שהתחלתי לעבוד באג'יק, לא היה לי שום מפגש משמעותי עם מוסלמים או בדואים, כך שבשבילי זהו מפגש בינתרבותי מרחיב אופקים, שתורם לי המון ומעשיר את עולמי.


ריקי וג'סון
ריקי, מנהלת משרד אוהל המתנדבים
"דרך השותפות שלנו אנחנו לומדות אחת על השנייה, ועל הדומה והשונה בתרבויות שלנו. כאימהות אנחנו משתפות אחת את השנייה גם בחיינו הפרטיים, ואין ספק שזה יוצר קירבה"
ריקי
אני ריקי, מנהלת משרד אוהל המתנדבים של אג׳יק. אני אמא לארבעה ילדים וסבתא לשלושה נכדים. גרה בבאר שבע. אני עובדת בארגון מזה 15 שנה, ויכולה לומר שאג׳יק הקנתה לי ניסיון רב בתחום הניהול.
בחמש השנים האחרונות הצטרפה אלי ג'סון, ושתינו עובדות יחד מול סלימאן, סמנכ״ל אג׳יק. אני וג'סון מנהלות יחד את היומן, ובנוסף היא מחליפה אותי פעם בשבוע. דרך השותפות שלנו אנחנו לומדות אחת על השנייה, ועל הדומה והשונה בתרבויות שלנו. כאימהות אנחנו משתפות אחת את השנייה גם בחיינו הפרטיים, ואין ספק שזה יוצר קירבה.
איני רואה כל קושי בשיתוף בינינו. להפך, אני רואה בעבודה המשותפת שלנו, יהודייה וערבייה, יתרון עצום, משום שבמהלך העבודה כל אחת מביאה לידי ביטוי את ״האני״ הפנימי והתרבותי שלה, וכך אנחנו מגיעות לתוצאות משמעותיות וטובות יותר.
יש כאלו שאינם מבינים מהו הקשר של יהודי וערבי, וישאלו למה בכלל? התשובה שלי היא שרק ככה אפשר להעמיק ולדעת, וליצור דברים חיוביים.
ג'סון, מנהלת אדמיניסטרטיבית משרד אג'יק
"בהקשר הפוליטי יש בינינו פער. למרות זאת, תמיד שמרנו על כבוד הדדי בינינו וכבוד לרקע ההיסטורי שכל אחת מאיתנו גדלה עליו."
גוסון
ג'סון אלסאנע בת 27, אמא ל 4 ילדים מלקיה, מזכירה רפואית במקצועי. התחלתי לעבוד באגיק ב- 2014 בתפקיד מנהלת משרד. השותפה היהודייה שלי הוא ריקי, מנהלת אדמיניסטרטיבית באוהל המתנדבים. כשהגעתי לאג'יק ריקי הייתה זו שקיבלה וליוותה אותי לכל אורך הדרך. שתינו אחראיות על יומן הסמנכ"ל, ובשוטף אני עוסקת בניהול האדמיניסטרטיבי של המשרדים ומולי ריקי מנהלת את כל מה שקשור לאוהל המתנדבים.
בהקשר הפוליטי יש בינינו פער. ריקי מגיעה ממשפחה ישראלית שונה ממני ורואה ערך עליון לצבא, ואני מגיעה ממשפחה פלסטינית וזה מעלה דיון פוליטי. למרות זאת, תמיד שמרנו על כבוד הדדי בינינו וכבוד לרקע ההיסטורי שכל אחת מאיתנו גדלה עליו.
החשיבות של שותפות ביננו באה לידי ביטוי בעולם שכל אחת מביאה אתה לעבודה. הידע וההיכרות שלי עם המקובל והמותר בחברה שלי, ומצד שני הדברים שריקי מביאה איתה מהעולם שלה, נותן לנו להשלים אחת את השניה, כך שהתוצאות תמיד מתאימות לסיטואציה, ולא נוצרים קשיים שנובעים מהבדלי התרבות.